להתרפא בזכות אהבה

״חיפוש פתרונות בחוץ דומה בעיני לטיפוח אשליה, כי התשובה האמיתית יכולה לבוא רק מבפנים...״

איך אני רוצה שחיי יראו? מה גורם לי לכאב ולסבל? מה גורם לי להרגיש את הריקנות כל כך חזק? למה אני לא אוהבת להיות בסביבת אנשים ומעדיפה את הלבד?
אני סבלתי ועדיין מתמודדת עם ימים שמרגישים לי ״שחורים״, ואז אני מוצאת את עצמי מנסה למלא אותם בעשייה, עשייה על מנת לא להרגיש את השדים השחורים האלו. אני מסתובבת בפרצוף שלא מספר כלום לעולם, ורוצה רק להתחבא ולברוח.

היום אני נשואה לדניאל, בן זוג אוהב ותומך. לפניו עברתי מערכות יחסים, שחלקם היו מלאים בעליות וירידות ובכי ולפעמים גם כאב שלא יתואר

נולדתי למשפחה חרדית, הורים מקסימים ועדיני נפש, אבא שלי לאט לאט התכנס לתוך עולמו הפנימי ואיבד קשר עם העולם המציאותי שאנו חיים בו, הוא כבר לא רוצה או לא מרגיש מסוגל לסמוך על העולם שפגע בו מאז שנולד.
אני לפעמים מבינה אותו כל כך, שרוצה להצטרף אליו לעולם שהוא יצר לו, לעולם הבודד הזה שאף אחד לא יכול להתקרב אליו.

לפני כמה שנים קראתי את הספר אומנות אהבה של אריך פרום והרגשתי את החוכמה העצומה שטמונה בו. אני מאמינה שכל אחד או אחת שמחובר לעצמו, ולו במעט, מרגיש לפעמים את הכאב הפנימי והזעקה של הנפש שמשהו חסר לה, ואז מתעורר רצון עז להפסיק את זה, ובנקודה הזו יש אנשים סביבי, שגם בוחרים בסמים, בפגיעה עצמית, בהתמכרויות שונות בשביל לא להרגיש את כאב הנפש המפוחד. אנשים אחרים מחפשים ומבטיחים לעשות שינוי עמוק ומשמעותי בחייהם ולחפש עזרה בכל דרך. גם אני עדיין בתהליך...

אני מאמינה שהחיים דורשים עבודה, אחד הדברים שאני לוקחת איתי מהבית החרדי שגדלתי בו ואני מכירה לו הרבה תודה זה את דברי החזון איש בספר חזון איש אמונה וביטחון ״אין הרבה מידות טובות ורעות. הבסיס לכל המידות הרעות זה הזנחת החיים על מהלכם הטבעי...״

ולכן...בכל המסע של חיי, ובכל ההתמודדיות שעדיין מלוות אותי אני יודעת שהאחריות היא עליי, שאני צריכה לעשות עבודה בשביל להיות במקום טוב בחיים, שזה לא מגיע באופן טבעי לאף אחד.

אז למה אני חושבת שהבסיס לטיפול הנפש זה בעזרת יצירה והתמקדות דווקא בתכונות של אהבה, אומץ, אותנטיות ואמת ? האם זה פתרון לכל תחומי החיים?
מה לגבי דיאטה שלא הולכת?
מה לגבי חוסר יכולת להתמיד או למצוא זוגיות?
מה לגבי דיכאונות וקשיים נפשיים?

הסיבה האישית שעלה בי הרצון לפתוח את הקורס הזה, כי קודם כל אני רוצה בעצמי ללמוד יותר וליישם את הדברים. אני יודעת כמה כוח, ופוטנציאל לחיים אמיתיים של אושר וסיפוק יש לתת לי. ואין דרך טובה יותר להפנים מאשר להעביר את המסר לאחרים.
למרות שמפחיד אותי לחלום כל כך בגדול אבל האמת היא שאני רוצה גם להפוך את החברה שלנו, הישראלית, לטובה יותר. שלא יהיו עוד ילדים כמוני, וכמו אחים שלי ובעיקר כמו אבא שלי- שבחרו לחיות לבד כי לא מצאו סביבם אהבה.